באה מנוחה ליגע

הרבה כבר נאמר על האופן שבו ברק אובמה השתמש באינטרנט במירוץ האחרון לנשיאות. זה מתחיל בגיוס הכספים שלו שניצל כל כך טוב את היכולות של האינטרנט להגיע ל"זנב הארוך" של התומכים שלו, כמו שמישהו בעיתונות תיאר את זה, זה ממשיך באתרים החברתיים שבהם הוא הופיע, וממשיך בסרטונים שהוא ותומכיו העלו ברשת לפעמים עם תוכן שמתייחס ישירות למירוץ, לפעמים בעקיפין, לפעמים בהומור.
אבל עצם השימוש הזה, עצם העובדה שהוא הצליח להצטייר כזה "שיתף פעולה" עם היכולות של הרשת, גרם לא להיות יותר פופולרי בעיני הצעירים.

להיסטוריה יש לפעמים דרך לשטות בנו. אנחנו מצליחים בשלבים מאוד מוקדמים לציין אירועים כ"היסטוריים" לפעמים אפילו אנחנו עושים את זה קצת עם יד קלה על ההדק, כי מה לעשות, לא כל ניצחון בליגה ב' הוא היסטורי.
ארבע השנים הבאות כנראה יקבעו לא רק עד כמה מה שאובמה השיג הוא היסטורי, אלא גם האם יש סיכוי שזה ישנה. כאשר תולים בך כל כך הרבה תקוות, חלקן לא ראציונליות בכלל, אלא סתם תקוות ("עכשיו יהיה נהדר") זה קשה מאוד שלא ליפול. כמה מהאנשים שהצביעו לאובמה עשו זאת כי יש להם דעות מגובשות לגבי נושאים שתואמות לשלו, וכמה עשו זאת כי זה פשוט סחף אותם, או לחילופין, כי זה הרגיש "היסטורי" וכי זה גרם להם לתת סוף הוליוודי מתאים לכל המירוץ הזה?

כנראה שלא נדע. אבל מה שברור הוא שנכון להרגע אובמה סיפק לאמריקאים את השלב הראשון בסוף הטוב שהם רוצים, בדרמה המרגשת שהם עוטפים איתה דגים.

כחלק מהשימוש הזה באינטרנט, אובמה השתמש גם בפליקר.למעשה, תחת היוזר שלו בפליקר ניתן לראות תמונות שנלקחו על ידי הצלם השהתלווה אליו החל מהנאום שבו הודיע על מועמדותו ועד לליל הבחירות. זה מרתק, בעיקר בגלל שהצילומים הללו מספקים גם את הזווית האישית יותר. כמה פעמים יצא לכם לראות את המועמד הזוכה לנשיאות כאשר הוא יושב בחדרו במלון וצופה בתוצאות?
אז ברור שתמיד תהיה שם את הידיעה שמצלמים אותך, אבל אם כבר מתיחסים לאירוע הזה כאל היסטורי, התמונות מאחורי הקלעים תמיד יהיו יותר מעניינות.
הנשיא נח
אז הנה הוא, עייף ומרוצה. זו לא העצרת המרגשת, אלא הרגעים שבהם המחשבה "אני נשיא ארצות הברית" ננעלת במוח.
הנעליים השחוקות למעלה, העיניים העייפות, הגוף ששוקע בתוך הספה. זה יכול להיות כל אחד מאיתנו, וזה הופך אותנו לאנושיים. היכולת של האינטרנט להראות אותנו כאלה, והיכולת של אובמה להשתמש באינטרנט בשביל זה, היא חלק ממה שהביא אותו לשם.

השאר תגובה