במה אנחנו נוהגים, בעצם

carאני לא בדיוק איש של מכוניות.
אם להיות מעט יותר מדויק, אני ממש לא מבין במכוניות. הפעמים היחידות שבהן אני מתעסק במעלותיה של מכונית זו או אחרת זה לפני שאני חושב על לקנות אחת כזו. אם תגידו לי שאתם מחכים לי בפינת הרחוב בטויוטה קורולה, אני אבקש את סליחתכם ופשוט אשאל מה הצבע של הרכב הארור, כי מה לעשות, ככה אני מזהה אותם. אני לא מכיר מספיק.

אבל באופן די מפתיע, פוסט מסוים שקראתי הדליק אצלי סוג של סקרנות. מאיפה מגיעים השמות של המכוניות שמסביבנו?
כלומר, אפשר לשאול את זה לגבי כל חברה (ואולי יום אחד גם אשאל), ובטוח שמאחורי כל שם יש סיפור, אבל סקרן אותי להבין מה זה בעצם אומר שאנחנו נוהגים ברכב שנקרא "מאזדה", ומאיפה הגיע "רנו".
אז מסתבר כמובן שרוב השמות הם שמות של אנשים, לרוב האנשים שהקימו את החברות. למבורגיני, פורד, רנו, פרארי, בנטלי, כולם היו אנשים חיים.
אבל יש כמה מקורות מוזרים יותר:
(רוב המידע כאן מגיע מוויקיפדיה, השאר מאתרים קשורים אחרים)

אאודי – המקור של המילה "אאודי" מגיע מלטינית דווקא. מדובר בתרגום הלטיני של המילה Horch. המילה הזו בעצמה, היא מילה בגרמנית שמשמעותה "הקשב". מה הקשר בין זה למכוניות, אני לא בדיוק יודע.

וולוו – גם וולוו מגיעה מלטינית, רק שהפעם זה קצת יותר הגיוני. המילה וולוו בלטינית משמעותה "אני מתגלגל" או "אני נוסע". נשמע קצת יותר הגיוני.

פולסווגן – כאן כבר ויתרו על לטינית. מדובר למעשה על מילה גרמנית שמשמעותה "מכונית לאנשים". יותר קרוב אולי לfolk wagon, או במילים אחרות "קרון בשביל החבר'ה".

קאיה – כשמגיעים לאסיה תמיד נהיה קצת יותר מעניין. המילה קאיה מורכבת למעשה משתי מילים Ki היא מילה קוריאנית שמשמעותה "לצאת מ…" או "להגיע מ…". ה-A שבסוף Kia מסמל את המילה Asia. כשאתה נוסע בקאיה, אתה פשוט נוסע באוטו ש"יצא מאסיה" או "הגיע מאסיה" ואם להיות קצת יותר שיריים "עלה (to rise) מאסיה".

איסוזו – ליפנים כבר יש באמת שמות. איסוזו הוא בכלל שם של נהר במקור. ולא סתם נהר, מדובר בנהר מפורסם מאוד, מסתבר, ביפן. הוא עובר דרך מקדש שמוקדש לאלה יפנית מיתולוגית שהנה "אלת השמש" במיתולוגיה היפנית ולא מעט שירים נכתבו עליו לאורך ההיסטוריה היפנית. עכשיו זה גם אוטו.

טויוטה – בעיקרון, במקור קראו לחברה בכלל טויודה, על שמו של המייסד שלה קיצ'ירו טויודה. אלא מה, ב-1936 החברה עשתה תחרות לעיצוב הסמל שלה. הסמל שנבחר היה למעשה השם של החברה בכתיבה יפנית מסורתית, מוקף בעיגול. אבל, המנהל שהיה באותה תקופה (שכבר לא היה מישהו שנולד במקור במשפחת טויודה) העדיף להחליף את השם לטויוטה. מסתבר שלכתוב טויוטה בכתיבה יפנית זה רק שמונה הנפות מכחול, וזה נראה יותר טוב מאשר לכתוב "טויודה" (פחות שני צ'ופצ'יקים בסוף או משהו כזה). חוץ מזה, המילה טויודה משמעותה ביפנית "שדות אורז פוריים" ושינוי השם עזר להרחיק את החברה מאסוציאציה של חקלאות מיושנת. אז הם הפכו ל"טויוטה".

מאזדה – גם כאן יש שם של בן אדם, ועוד טוויסט. השם מאזדה נגזר משילוב של שני שמות – שמו של מייסד החברה, ג'ג'ירו מצודה (שיש לו שם די דומה, ושככה אגב קוראים למאזדה ביפן-מצודה, עם דגש בצ'…) אבל גם נובע מ"אהורה מאזדה" שהוא שמו של אל פגאני, שנישא בעיקר בשמו של זרתוסטרא ("נביא" פגאני מטעם עצמו באיזור אירן, ושניטשה השתמש בשמו בשביל ספרו המפורסם "כה אמר זרתוסטרא" למרות שאין שום קשר בין הדת של האיש המקורי למה שניטשה כתב בשמו בספר). מדובר באל הכי שווה במדרג האלים של זרתוסטרא, אל החוכמה והצדק. די מפתיע לגלות שבכל פעם שאני נוסע לעבודה אני עושה את זה ברכב שקרוי על שמו של אל פגאני…

סובארו – המילה סובארו עצמה משמעותה ביפנית "למשול" או "להאסף ביחד", אבל הסיבה לשם החברה הינה שסובארו הוא השם היפני של צביר כוכבים. הצביר הזה מקבל שמות שונים במקומות שונים, אבל בגדול נקרא "שבע האחיות". מדובר באחד מצבירי הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ והברורים ביותר בעין בלתי מזוינת. יש בצביר הזה כמה מאות כוכבים אבל ששה או שבעה מהם (תלוי את מי שואלים) זורחים חזק במיוחד, וניתן לראות אותם כחלק ממזל "שור". הצביר הזה מוזכר כבר בכתבים יפנים עתיקים, בעיקר תחת השם "ששת הכוכבים", והעובדה שחברת סובארו הינה למעשה איחוד של שש חברות אחרות, כנראה גם קשורה לעניין. הסמל של סובארו די מגלה את המקור, אם חושבים על זה.

ואחרונה חביבה – הסוסיתא. כאן אין סיפור שמערב אלים עתיקים או כוכבים. השם נבחר בתחרות ארצית, ונקרא על שם ההר סוסיתא, הר שנמצא ברמת הגולן ושמו נקרא כך בארמית כי העיר שהיתה שם (ושזה היה גם שמה) היתה עיר נמל בכנרת שצורתה הזכיר צוואר וראש של סוס. הזוכה, אגב, קיבל 500 לירות.

נסיעה נעימה.

השאר תגובה