ג'ין קלי. סטפס. עם סקטים.

genneKאני יודע, אני יודע.
אני אמור לכתוב כאן משהו. משהו שנותן הקשר.
איזה קטע מתחכם על סרטים ישנים, או על ג'ין קלי, ופרד אסטר ופרנק סינטרה ועוד מישהו. להסביר איך סרטי המוזיקל של שנות החמישים הם אחד הדברים המענגים ביותר.
ואם לא זה, אני אמור לפחות לגלות מאיזה סרט זה לקוח, ומי שחקני המשנה או מה העלילה. או להתנצל על הכתוביות בשפה הזרה.

אתה, כלומר, אתה לא אמור פשוט למצוא קטע מענג ביוטיוב ולשים אותו בלי שום הסברים, רק כי הוא עושה לך טוב.

אבל הנה.
מיי בלוג, מיי רולז.

השאר תגובה