הקול, או לא כלום

הדבר הבאמת נפלא בדמוקרטיה הוא השקיפות המלאה שבה התהליך הזה שנקרא "בחירות" , למשל, קורה מול עינינו. כשזה מצטרף ליכולות טכנולוגיות זה יכול להיות בכלל תענוג.

עשו לעצמכם טובה, וקפצו לעמוד התוצאות הרשמי של הועדת הבחירות המרכזית. יש משהו באופן שבו אתה רואה את הנתונים מונחים לפניך במספרים ברורים שהופך את הדבר הזה שקרה לנו למשהו שהוא יותר מעוד תוכנית ריאליטי גדולה במיוחד, והופך את המושג "מנדט" למשהו שיש מאחוריו אנשים.אני, באופן אישי, כמו שבתחרויות ספורט אני מוצא את עצמי מרותק למקום השני והאחרון לא פחות מהראשון, גם כאן אני תוהה על האנשים האנונימיים שמאחורי הקולות.

99 אחוז מהקולות...

אז מי אתם, למשל, אלפיים ומשהו האנשים שממש החליטו ושמו פתק של "ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק"? מה חשבתם? מה הניע אתכם?
למה החליטו 581 אנשים (לפני קולות החיילים) להצביע למפלגת "לזוז"? מאיפה אתם מכירים אותם בכלל?
האם אלו הצבעות של מרד קטן? ומה בכלל שווה מרד כזה אם אתה היחידי שעד לביצועו בשעה שאתה עומד מאחורי הקלפי?
כמה מהאנשים שהצביעו למפלגת "אור" (834) מפלגת הישראלים (802) או מפלגת "כוח הכסף – למיגור שלטון הבנקים" (938) עשו זאת כי הם ממש, איכשהו, שוכנעו במטרות של האנשים שעומדים מאחורי המפלגות האלה, כמה מהם עשו זאת כי הם מכירים שם מישהו אישית והם סתם חברים טובים או חברים שלא נעים להם, וכמה עשו זאת בשביל שיהיה להם על מה לצחוק עם החבר'ה? ("אני, אני בכלל הצבעתי ל"ברית עולם". איזה קטעים!")

מיהם שבעת האנשים מאום אל-פחם שהצביעו לליברמן?
מיהם שלושים ושמונת האנשים מבני ברק שהצביעו לעלה ירוק?
מיהו אותו מצביע בודד מחברון שהצביע למפלגת העבודה? האם הוא מכיר את המצביע הבודד למרצ שגר בקדומים? או שאולי שניהם פשוט נציגי ועדת הבחירות שנשלחו לישובים הללו?
מה עומד מאחורי ארבעה עשר המצביעים לש"ס מקיסריה, או שני המצביעים לתנועה הירוקה מתקוע?

ומעל לכל זה, כאשר יש לנו הפרש (לפני קולות החיילים) של 36 אלף אנשים בין שתי המפלגות הגדולות, מצד אחד, אבל יש גם מעל ארבעים אלף קולות פסולים מהצד השני, מה זה אומר על כל האנשים שהיו עצלנים מכדי להחליט או שבחרו לבחור פתק לבן? או לחילופין, מה זה אומר על כוחם של הטמבלים שלא יודעים להכניס פתק למעטפה?

השאר תגובה