ניהול סיכונים, סטטיסטיקה ואיך לגלות את איכותה של ליגת הכדורגל שלך

דייויד שפיגלהלטר הוא פרופסור מקיימברידג' אשר עוסק בסיכונים וחוסר ודאות. מה שזה בעצם אומר, זה שהוא אחראי לקחת את הדברים שכל כך לא אהבתי כשלמדתי סטטיסטיקה ולתת להם הקשר אמיתי ומבדר, בעיקר בהקשרים של קבלת החלטות, הגרלות, וצירופי מקרים.

בשבילי, סטטיסטיקה היא הקורס שבו עברתי על קוצה של חצי נקודה (ותודה למערכות מחשב הישנות שלא יכולות לקבל שבר בתור ציון אלא מעגלות אותו אוטומטית למעלה…), אבל באתר שששפיגלהלטר מפעיל יחד עם קולגות שלו הוא מנסה להראות את הצד היותר חינני של חוסר ודאות ושל אפשרויות. הסרטון שלמעלה כמובן מעט "קל משקל", כמו שהפרופסור מכנה זאת. הרבה דברים נשארו על רצפת חדר העריכה, כולל דיונים שונים שמעמידים את הנאמר כאן בפרספקטיבה מעט אחרת. אל תקפצו מיד למסקנות שרכיבה על אופניים היא מסוכנת, ותתעלמו מהיתרונות הבריאותיים שלה לטווח ארוך, למשל.
עדיף לראות בסרטון הזה סוג של טיזר.
עיון קטן באתר ובבלוג שלו מגלה, בין השאר, את החישוב האמיתי לגבי כמה זמן יקח לקוף להקליד את עבודתו של שייקספיר (יותר מגילו של היקום), מה הסיכוי של שני ילדים באותה משפחה להיוולד בשנים שונות אבל באותה דקה (בערך אחד לחצי מיליון) או מה הסיכוי של ברק אובמה להבחר (כן, זה נכתב כבר אחרי שהוא נבחר, אבל נו…). מומלץ להכנס לאתר ולהסתובב בלי קשר, ולבדוק גם את סרטוני הוידיאו שם, אבל הנה דוגמא לשתי הדגמות ויזואליות נחמדות.

הראשונה, עוסקת בסיכונים. כלומר, בסיכוי למות ממשהו.
לצורך זה משתמשים במושג שנקרא micromort, שהוא בעצם יחידת מדידה של סיכון. מיקרומורט אחד הוא סיכון של אחד למיליון למות עקב משהו. למעשה, אם חושבים על זה, כשנעשה חישוב גס, בהנחה שאדם חי כשמונים שנה, שהם 30 אלף ימים בערך, בכל יום יש סיכון ממוצע של 30 מיקרומורט. (כלומר, סיכוי של שלושים למיליון למות באותו יום).
ההמחשה שנמצאת תחת הטאב micromort, מראה מה הסיכון בפעילויות שונות. קל לראות למשל שצריכת הירואין, מה לעשות, כנראה מסוכנת יותר מרכיבה על סוסים ואפילו מצלילה. באסה.
ההמחשה שתחת הטאב השני, transport, מסווגת כלי תחבורה לפי המרחק שניתן לעבור לפני שמגיעים לרמת סיכון של מיקרומורט אחד, כלומר, מה המרחק שתעבור לפני שתגיע לסיכון של אחד למיליון של, נו, אתם יודעים.

גם כאן, צריך להזהר מליפול להגדרות שטחיות. האם סיכונים באמת צריך למדוד במרחק שעוברים? אולי בזמן שמספיקים לעבור? והאם תחבורה נמדדת רק ברמת הסיכון שלה?
אבל תודו, שזה קצת מגניב, גם אם זה נראה כמו משהו שיכול להיות תחביב של משפחת אדאמס.

ההדגמה השניה הינה קצת פחות מורבידית.
כאן מנסים להראות עד כמה משחקי כדורגל ותוצאותיהם אכן קשורים לאיכות השחקנים ולאימון ועד כמה הם פשוט עניין של מזל.
בואו נגיד שיש לנו ליגה שבה במקום לשחק, פשוט מטילים מטבע. קבוצה שזהו משחקה הביתי, תקבל סיכוי של חמישים אחוז לזכות, במקרה שזה לא יקרה, נפיל מטבע שוב ונחלק את חמישים האחוז הנותרים שווה בשווה בין הסיכוי של קבוצת החוץ לזכות לבין תוצאת תיקו.
בהדגמה הזו (ניתן להאיץ אותה בעזרת הכפתורים משמאל למטה) אפשר לראות תוצאות אמת של ליגות שונות בעולם, ולבדוק עד כמה הן שונות מהמצב שהיינו מגיעים אליו לו היינו מפילים מטבע במקום לשחק. ככל שהליגה מתקדמת, האחוז שמופיע בצד ימין הולך וקטן. ככל שהאחוז קטן יותר, סימן שהשונות גדולה יותר – כלומר, זה אומר שהליגה פועלת על פי חוזקן את הקבוצות ואיכותם של השחקנים, ולא מזל. משמעות המספר הזה הינה בעצם – עד כמה ניתן להסביר את אופן חלוקת הנקודות, רק ע"י מזל. (עוד הסברים כאן, או בסרטון הזה)

אפשר לבחור בטאב result את הליגה שרוצים לבדוק, ואת השנה. מעניין לראות למשל, שבעונה של 2008-2009 בפרמייר ליג באנגליה, התוצאות היו יכולות להיות מוסברות אך ורק ע"י 21 אחוזים כתוצאות ה"מזל". לעומת זאת, בסקוטלנד בעונת 2002-2003,  הליגה השניה סיימה את העונה כאשר אופן חלוקת הנקודות דומה באופן מדהים לתוצאות שהיינו מקבלים אם היינו משחקים עם מטבעות (164%).
האם זה אומר משהו לגבי איכות המשחק או הליגה? האם המשחקים באותה שנה בסקוטלנד היו משעממים יותר או הקבוצות פשוט היו כל כך קרובות באיכותן? אולי.
לצערנו אין כאן הדגמות של הליגה הישראלית. מי שרוצה למדוד עד כמה התוצאות כאן מוטות יכולת או מזל, מוזמן ליצור קובץ מתאים ולטעון אותו להדגמה.

בהמשך להדגמה הזו, למי שרוצה, ישנו גם מאמר שמסביר איך אפשר גם לנחש בצורה די טובה, מי הולך לנצח במחזור האחרון של הליגה… ההסבר כאן.

כי ככה זה. מקרה וגורל, אפשרויות וסיכויים, תמיד אנחנו מוקסמים מהאפשרות לכמת את הגורל, מסתבר. (בהנחה שאין על זה מבחן בסוף)
רק שצריך לזכור, לפעמים, הגורל לא יעשה בשבילנו את העבודה, ועם כל הכבוד לסיכויים, יש דברים שאתה פשוט צריך להשיג בעצמך, בלי מזל.

השאר תגובה