10 כללים בכתיבה. או אולי קצת יותר.

אלמור לאונרד הוא סופר ותסריטאי אמריקני אשר מתמחה בעיקר בספרי מתח ופשע למיניהם. הוא ידוע לרוב בסגנון ריאליסטי ומלא בדיאלוגים. "אם זה נשמע כמו משהו כתוב, אני משכתב את זה." הוא אומר. בין השאר רומנים שלו הפכו לסרטים גט שורטי, רומן לא חוקי, ג'קי בראון (שטרנטינו שינה מעט) ועוד הרבה אחרים. בשנת 2007 פרסם לאונרד ספר בשם "10 חוקים לכתיבה" שבו הוא מפרט עשרה טיפים שבהם הוא משתמש בתהליכי הכתיבה שלו.
בהשראת הספר הזה, הגארדיאן פנה לסופרים וכותבים ברחבי העולם וביקש מהם לתת כל אחד עשרה טיפים משלו לגבי כתיבה. התוצאה הינה מאמר גדול, בשני חלקים, שבו מפורטים עשרות טיפים, חלקם טכניים, חלקם אישיים, חלקם משעשעים, לכל כותב באשר הוא שם.
אם גם את/ה בכותבים, מומלץ מאוד להיכנס ולקרוא את הרשימה המלאה (והארוכה) בשני חלקי המאמר כאן וכאן, אבל כמו בפוסט שעסק בהרגלי הכתיבה של סופרים, גם כאן, הנה מדגם קל ומתורגם (בחופשיות…) ממה שניתן למצוא בכתבה המקורית.

הטיפים הקטנים

– כאשר אתה הולך לכתוב במטוס, קח עיפרון. עטים נוטים לדלוף. מצד שני, כאשר עפרונות נשברים אי אפשר לחדד אותם במטוס כי לא מרשים להעלות אליהם שום דבר חד. אז קח שני עפרונות. (מרגרט אטווד)

– עשה תרגילי גב. כאב מסיח את הדעת מכתיבה. (מרגרט אטווד)

– אם אתה עובד עם מחשב – שפר והרחב כל הזמן את הגדרות האיות האוטומטי שלך. הסיבה שיחידה שאני עובד עדיין עם הגרוטאה שלי היא שהשקעתי כל כך הרבה זמן ביצירת ספריית האיות אוטומטי הטובה בהיסטוריה. "ניט" הופך ל"ניטשה", "ציום" הופך ל"צילום". גאוני! (ג'אוף דייר)

– תתחתן עם מישהי שאתה אוהב ושחושבת שלהיות סופר זה רעיון טוב. (ריצ'רד פורד)

– היפתח לכמה שיותר חוויות חדשות ובעיקר ללימוד של אנשים. שום דבר שקורה לסופר – לא משנה כמה נהדר או טרגי – לא הולך לאיבוד. (פ.ד. ג'יימס)

– אם אתה חייב לקרוא, כדי להרים את רוחך קרא ביוגרפיות של סופרים שאיבדו את שפיותם. (קולם טויבין)

– שכח מהכלל של "כתוב על מה שאתה מכיר". במקום זה, חפש תחומי התמחות בלתי ידועים לך שהולכים להעשיר את תפיסתך על העולם וכתוב עליהם. (רוז טרמיין)

על הקוראים

– כתוב את הספר שהיית רוצה לקרוא. אם אתה לא תקרא אותו, מי כן? אל תכתוב לקבוצת קוראים מסוג מסוים או ל"שוק" מסוים. הם יכולים להיעלם עד שתסיים לכתוב (הילארי מנטל)

– זכור: כשאנשים אומרים לך שמשהו לא טוב או לא עובד בטקסט בשבילם, הם כמעט תמיד צודקים. כשהם אומרים לך בדיוק מה לא בסדר ואיך לתקן את זה, הם כמעט תמיד טועים. (ניל גיימן)

– אל תכתוב בשביל "הקורא האידיאלי". יתכן שיש כזה – אבל הוא קורא משהו אחר. (ג'ויס קרול אוטיס)

– הקורא הוא חבר. לא יריב, לא צופה. (ג'ונתן פרנזן)

על המבנה והטכניקה

– היה מודע לכך שכל מה שמופיע לפני "פרק 1" יתכן שידולג על ידי הקורא. אל תשים דווקא כאן את הרמז העיקרי של העלילה… (הילארי מנטל)

– נסה להשאיר בחוץ את החלק ההוא שהקוראים נוטים לדלג עליו. חשוב על מה אתה מדלג כשאתה קורא משהו (פיסקאות ארוכות וכבדות עם יותר מדי מילים, למשל)… (אלמור לאונרד)

– רכז את מאמצי התיאור שלך בנקודות שינוי. אנשים לא שמים לב כל כך לעולם סביבם כך שתיאור שלו יכול להראות מוגזם, אבל כאשר הדמות שלך מגיעה למקום חדש או כאשר דברים משמעותיים משתנים סביבה, זה הזמן לקחת צעד קטן אחורה ולתאר את הפרטים מסביב בעולם.(הילארי מנטל)

– הצג את הדמויות הראשיות בשליש הראשון של העלילה. (מייקל מורקוק)

– תיאורים הם קשים. זכור שכל תיאור הוא בעצם דיעה לגבי העולם. מצא את נקודת המבט שלך. (אן אנרייט)

– כתוב בגוף שלישי, אלא אם כן גוף ראשון בעל קול יחודי במיוחד עולה באופן שלא ניתן לסרב לו. (ג'ונתן פרנזן)

– מצא סופר שאתה מעריץ והעתק את העלילות והדמויות שלהם כדי לספר סיפור שלך, כמו שאנשים לומדים לצייר בעזרת העתקה של יצירות מופת של ציירים דגולים. (מייקל מורקוק)

– תסתובב תמיד עם מחברת קטנה. ואני מתכוון תמיד. זכרון לטווח קצר מחזיר מעמד בערך שלוש דקות אלא אם כן אתה מעביר אותו לנייר. (וויל סלפ)

– עבוד על מחשב שמנותק מהרשת. (זיידי סמית)

– תעבוד בבקרים, קח הפסקה קלה לצהרים חזור לעבוד באחר הצהרים ואז צפה בחדשות הערב וחזור שוב לעבוד עד שאתה הולך לישון. לפני השינה האזן לשוברט. (קולם טויבין)

– אל תתחיל ספר כשאתה רוצה להתחיל לכתוב אותו. חכה קצת. (רוז טרמיין)

– סיפור טוב לא תמיד הופך לספר. זה יכול להיות בסיס למחזה, תסריט או שיר. תהיה גמיש. (הילארי מנטל)

– קרא לעצמך בקול רם. זו הדרך היחידה לבדוק שהקצב של המשפטים הוא נכון. (דיאנה אטהיל)

– מקל וגזר. הדמות הראשית צריכה לרדוף אחרי משהו (אויב או רצון עז למשהו) ולהירדף על ידי משהו (רעיון, אדם, תעלומה…) (מייקל מורקוק)

– סיים את יום הכתיבה שלך כאשר אתה עדיין רוצה עוד טיפה להמשיך. (הלן דונמור)

– בעיה בקטע מסוים לרוב פותרת את עצמה בעזרת יציאה להליכה ארוכה. (הלן דונמור)

– סיים את מה שהתחלת לכתוב. לא משנה מהצריך לעשות כדי לסיים את זה – סיים את זה. (ניל גיימן)

על הגישה

– אתה כנראה תצטרך מילון למילים נרדפות, ספר דקדוק ותפיסה נכונה של המציאות. המשמעות של הדבר האחרון הינה: אין ארוחות חינם. כתיבה היא עבודה. והיא גם הימור. אין תוכנית פנסיה, אנשים אחרים אולי יכולים לעזור טיפה, אבל בגדול – אתה לבד. אף אחד לא מכריח אותך לעשות את זה. אתה בחרת, אז בלי להתבכיין. (מרגרט אטווד)

– תתחרט על דברים. זה דלק, על פני הדף חרטות בוערות והופכות למאוויים. (ג'אוף דייר)

– מדי פעם, מותר להיכנע לפיתוי, ולהספיק קצת. שטוף את הרצפה, תתלה כביסה. זה מחקר. (רודי דויל)

– אל תחפש באמאזון את הספר שעוד לא כתבת. (רודי דויל)

– שאף גבוה כשזה מגיע לעבודתך, לא לפרסים. (ג'נט ווינטרסון)

– 12 השנים הראשונות הן הגרועות ביותר. (אן אנרייט)

– רק סופרים גרועים חושבים שהיצירה שלהם ממש טובה. (אן אנרייט)

– כתוב מה שאתה צריך לכתוב. לא מה שפופולארי כרגע או שימכור. (פ.ד. ג'יימס)

– פרוזה שאיננה ההרפתקה האישית של הכותב בהתמודדותו מול הפחד או מול הלא נודע, לא שווה לכתוב בשביל שום דבר מלבד כסף. (ג'ונתן פרנזן)

– לעולם אל תתלונן ש"לא מבינים אותך". אתה יכול לבחור להיות מובן ואתה יכול לבחור להיות לא מובן. (דייויד הר)

– אל תתכנן לכתוב – תכתוב. סגנון מתפתח על ידי זה שכותבים ממש, לא על ידי זה שחולמים לכתוב. (פ.ד. ג'יימס)

– המנע מרומנטיזציה של "משלח ידך". או שאתה כותב משפטים טובים, או שלא. אין כזה דבר "דרך חייו של סופר". מה שחשוב זה רק מה אתה משאיר על הדף. (זיידי סמית)

– אל תתבלבל בין כבוד לבין הישגים. (זיידי סמית)

– תגיע לעבודה. משמעת מאפשרת חופש יצירתי. ללא משמעת, אין חופש. (ג'נט ווינטרסון)

על השראה

– אל תשים תמונה של הסופר האהוב עליך על שולחן העבודה שלך. בעיקר אם מדובר באחד מאותם סופרים מפורסמים שהתאבדו. (רודי דויל)

– למד שירים בעל פה. (הלן דונמור)

– אל תחכה להשראה. המפתח הוא משמעת. (אסתר פרוד)

– כתוב רק כשיש לך משהו להגיד. (דיוויד הר)

– אל תוותר (איאן ראנקין)

ועל חוקים

– הכלל הבסיסי בכתיבה הוא שעם מספיק ביטחון ואמונה בעצמך מותר לך בעצם לעשות מה שאתה רוצה. (זה נכון גם לחיים בכלל, אבל בהחלט נכון לכתיבה) אז כתוב את הסיפור כמו שהוא צריך להיכתב. כתוב עם יושרה והכי טוב שאתה יכול. אני לא בטוח אם יש עוד כלל שחשוב חוץ מזה. (ניל גיימן)

– התעלם מכל החוקים וצור כאלה משל עצמך, שמתאימים למה שאתה רוצה להגיד. (מייקל מורקוק)

– אל תשכח, גם החוקים שלך הם משהו שמותר לך לשבור.(אסתר פרוד)

[מצאתי דרך כאן]

8 thoughts on “10 כללים בכתיבה. או אולי קצת יותר.”

  1. תודה לך.
    איזה כיף לקרוא ולחשוב בקול רם, נכון מאד.. אופס, זו הטעות שלי, ו איזה כיף שיואב העלה את זה.

    הרבה שמחה

    1. @שלומית, רוני ואביגיל: תודה. 🙂
      @דנה: שלא תדעי עד כמה… 😉
      @אהרן: הספר של לאונרד כבר יצא, כמובן. למיטב הבנתי, זה בעיקר ספר "אווירה" (הרבה עמודים שעליהם פרושים האמרות עם ציורים באמצע וכו', כמו ספרי מתנה).
      אגב, ספר אחר שמומלץ באחד הטיפים (של הילארי מנטל) הינו Becoming a writer של דורותיאה בראנד. אני מתאר לעצמי שגם אותו כדאי לבדוק.

השאר תגובה