מסע של יום ביערות

ב- 1854 פרסם הסופר והפילוסוף האמריקאי הנרי דיוויד תורו ספר בשם "וולדן". הספר היה תיעוד עצמי של שנתיים וחודשיים בהם חי תורו לבדו על גדות אגם וולדן שבמסצ'וסטס. הוא בנה לעצמו שם בקתה וחי שם במטרה לחוות את החיים הפשוטים, ולבצע ניסוי עצמי במינימליזם קיומי. (הטקסט המלא של הספר כבר ניתן להורדה היום כאן).
תורו אמנם לא מנע את עצמו ממבקרים, וגם לא חי מבודד לגמרי, אלא בבקתה שהיתה לא רחוקה מבית משפחתו, בפאתי העיירה, אבל יצר לעצמו בידוד מספק שבו ניסה לבדוק, את היתרונות הספיריטואליים שבחיי דוחק ובקיום עצמי. הספר הוא תיאור פנימי של החוויה והמסקנות ממנה, של הצורך לחוות את החיים ישירות, של הקרבה לטבע, ועוד הרבה מעבר. וולדן נחשב קלאסיקה אמריקאית ואחת מעבודותיו החשובות של תורו, כמו גם אחד מספרי החובה בנושא "החיים הפשוטים".

איכשהו, למרות שמעולם לא קראתי אותו, דווקא זו היתה אחת האסוציאציות שקפצו לי לראש מסרט השקט והעדין של עידן ורדי – Woods.
הסרט, שנעשה במסגרת עבודות הבוגרים של מכללת "מנשר לאומנות" בתל אביב, אי שם ב-2008, מלווה אדם שמקום מושבו ביער, במהלך מסע של יום.
אל תצפו לעלילה מסמרת שיער. זהו סרט שיופיו באימג'ים והאווירה היפה שהוא נוסך, ובסבלנות השקטה שהוא דורש ממי שצופה בו.

השאר תגובה