טיול לסאן סריף, או, העולם המופלא של מושגים פיקטיביים (פוסט לאחד באפריל)

יש לי חלום קטן. לא משהו שאי פעם אעשה, אבל בכל זאת.
ובחלומי, אני מארגן קבוצה של חברים. אנשים מוכשרים ובעלי דמיון. ואנחנו ממציאים אומה. עם שמעולם לא היה קיים על פני האדמה. אנחנו נותנים להם שם, וממציאים להם היסטוריה מפורטת,אנחנו יוצרים ציורים ופסלים שאנחנו מייחסים לעבר שלהם, אנחנו כותבים קטעים קצרים של ספרות, פילוסופיה ומדע מוזר שאנחנו יכולים לטעון שהם "שרידים" שנשארו מהם, אנחנו ממציאים להם דת ומתארים את התרבות שלהם ואת האופן שבו התפתחה במשך מאות שנים עד אשר נכחדו. ואנחנו מסבירים איך הם "נכחדו". בהתפרצות הר געש, או מלחמה גדולה. אנחנו נותנים להם מיקום גיאוגרפי מפוברק ומלחינים לחנים קטנים ומוזרים לאוזן המערבית רק כדי לטעון שזה מה ששרד מהמוסיקה העממית שלהם. אנחנו "מוצאים" אילנות יוחסין של המלכים שלהם, ומגלים את האופן שבו שיטת הממשל שלהם והמעמדות שלהם השתנו עם הזמן. בקיצור, ממציאים פרק שלם בהיסטוריה שמעולם לא היה, ברמת פירוט והסבר שיגרמו לו להראות כמו משהו אמיתי.
ואז אנחנו מקימים אתרים. אתרי אינטרנט שמספרים את סיפורם. אנחנו מקימים אגודה לשימור התרבות שלהם ומוזיאון וירטואלי שמספר את סיפורם.
אנחנו יוצרים קטעי וידיאו קטנים ומסקרנים, ומעלים אותם ליו-טיוב. מקימים קבוצה בפייסבוק שמוקדשת למורשת שלהם, וכותבים בה ציטוטים מפוברקים של פילוסופיה אבודה לכאורה.
ולבסוף, אנחנו יוצרים להם ערך בויקיפדיה, ואז עוד כמה ערכי משנה, עם קישורים בינם לבין עצמם. אנחנו מארגנים פגישה שנתית שמוקדשת להחזרת תרבותם, אנחנו מחזירים אותם למפה.
ואז אנחנו מחכים, ובתוך כמה שנים או עשרות שנים, או אחרי מותנו, האומה הזו הופכת להיות חלק מההיסטוריה האמיתית.

אז אני אולי לא אעשה את זה.
אבל זה לא אומר שזה לא אפשרי.
אחת הטענות המרכזיות מול ויקיפדיה, הינה העובדה שעקב האופן הפתוח שבו היא נוצרת, אי אפשר לערוב במאה אחוז לנכונות הנתונים שבה. זוהי איננה אנציקלופדיה של מומחים, והמידע בה יכול להיות מוטה או מוטעה, בזדון או בשוגג.
מה שמעניין הוא, מסתבר, שערכים שקריים היו גם בעבר, עוד לפני שויקיפדיה הגיעה לעולם.

ישנו עולם שלם של מושגים שגויים, שקריים ובעיקר מומצאים שהוכנסו לאורך ההיסטוריה למילונים, אנציקלופדיות, מפות ופרסומים רשמיים (זה אולי אירוני לקשר למאמר ויקיפדיה שמסביר עליהם אבל הנה).
המושגים הללו, לפעמים הופכים לחלק מה"אמת" כאשר מילונים, אנציקלופדיות ופרסומים כאלה מודפסים מחדש, מצוטטים על ידי גורמים שונים, וכו'.
למה זה קורה? לא לגמרי ברור. לפעמים זו אולי בדיחה פנימית של עורך זה או אחר, אבל הרבה פעמים זה דבר שנעשה כדי לתפוס העתקות ולשמור את זכויות היוצרים. קל לזהות אם מישהו העתיק ממך, אם הוא משתמש במשהו מומצא שלך בתוך העבודה שלו. כך אפשר להוסיף מספרי טלפון לא קיימים בספרי טלפונים או רחובות לא קיימים למפות (מושג שנקרא "מלכודת רחוב") ולגלות אותם מחדש אם מישהו העתיק אותם. גם במפות של גוגל אפשר למצוא רחובות שלא קיימים. למשל טורינגטון פל', שמופיע במפה למטה במשולב עם תמונת האזור שמוכיחה שבעצם אין שם רחוב.

אז כך הופיעה ב"מילון אוקספורד אמריקן החדש" המילה esquivalience. המשמעות שמילון נתן לה הייתה "היעדרות מרצון של מישהו מחובותיו" (אולי "הקטנת ראש" במושגים שלנו). המקור, לפי אוקספורד, יכול להיות צרפתי, מהמילה esquiver. אבל בעוד המילה הצרפתית אכן קיימת, אין באמת כזו מילה באנגלית. הדלפה שסיפרה על מילה באות E שאיננה אמיתית שלחה חוקר מסוים למעבר מדוקדק, שבסופו המילה המזויפת יצאה לאור. כאשר המילה הופיעה ב- dictionary.com בזמנו או ב"מילון וובסטר למילניום החדש" ברשת, היה ברור שמדובר בהעתקה. (במקור אגב, צוות מילון אוקספורד התכוון להמציא מילה שמשמעותה הוא "לעבוד קשה", אך לבסוף החליט אחד העורכים ללכת על משהו הפוך…).

במהדורה משנת 1975 של "אנציקלופדיה קולומביה החדשה",אפשר למצוא את ליליאן וורג'יניה מאונטוויזל, מעצבת שהפכה לצלמת ידועה, אשר נולדה באוהיו ב-1942, ונהרגה בפיצוץ בגיל 31, ומעולם כמובן לא הייתה קיימת. Mountweazel, נהפכה גם היא לאחת הדוגמאות המוכרות למושגים פיקטיביים בספרי מידע.

ג'קוב מריה מירשייד הוא פוליטיקאי מומצא שמופיע ברוב המקורות הרשמיים על הפרלמנט הגרמני, כולל אתר הפרלמנט עצמו.
Zzxjoanw היא מילה מומצאת שנכנסה לאנציקלופדיה לאוהבי המוסיקה שיצאה ב-1903, ושרדה עד 1950. היא אמורה להיות המילה המאורית ל"תוף". היא לא.
גאד הנריק אסרום-הלראפ וגוגלוימו בלדיני, הם שני מלחינים מומצאים שהופיעו במילון גרוב למוסיקה ומוסיקאים, לפני שמישהו הבין שהם בדיחה.
ואיך אפשר לשכוח, ב"מילון וובסטר החדש למאה העשרים" הופיעה הציפור הלא-קיימת Jungftak. לפי המילון, לזכר של הציפור הזו יש רק כנף אחת, הימנית, לנקבה יש רק כנף שמאלית. בכדי לעוף, הזכר והנקבה מתחברים בעזרת ווים מיוחדים שהינם חלק ממבנה העצמות שלהם, וכך הם עפים להם ביחד.

וכמובן, ישנם גם הרבה פרסומים מומצאים, לפעמים בעיתונים גדולים ומכובדים, לכבוד האחד האפריל. המפורסמת שבהם היא הכתבה על סאן-סריף (San Serriffe).
באחד באפריל, 1977, פרסם הגאדיאן כתבה על סאן-סריף , אי ואומה מומצאים. סאן סריף, למי שמכיר, הוא פונט. אבל מעט שינויים באיות, ומספיק פרטים, גרמו להרבה מאוד קוראים ליפול בפח ולהאמין שמדובר במדינה אמיתית, שחוגגת עשר שנים (בזמנו) לעצמאותה.
לאורך הזמן הסיפור של סאן-סריף גדל, ופרטים נוספים נוספו, מעבר לכתבת שבעת העמודים של הגארדיאן (היא תוכננה להיות רק עמוד אחד, אבל פרסומות, אתם יודעים…).
מדובר בשני איים מרכזיים, בגודל של כ-700 קמ"ר בסך הכל, אשר מוקפים בעוד מספר איים קטנים. למרות שבמקור הם היו אמורים להיות באוקינוס האטלנטי, תאונת מטוס שקרתה שם כמה ימים לפני פרסום הכתבה גרמה לסאן סריף לעבור לאוקינוס ההודי. עיר הבירה הינה בודוני, ואת עצמאותה הכריזה סאן סריף באחד באפריל 1967. לאחר מספר שנים של משטר צבאי, כולל משטרו של גנרל פיקה, ב-1971, אשר גרר מלחמת אזרחים של 23 שנים, בסופו של דבר התקיימו הבחירות הראשונות הדמוקרטיות ב12 במאי 1997. רוצים עוד מידע? על דת? דרכי הגעה? ציוני דרך מקומיים? הנה מאמר מיוחד למטיילים לאיזור.

אז כן, בכל מקור של ידע יכולות להיות שגיאות, בטעות או במזיד, ואנחנו תמיד נצטרך מישהו שיחפש אותן. זו הסיבה שדונלד קנות', מדען מחשבים ידוע (שכל מי שלמד תואר במחשבים כנראה נתקל בספרו), נהג לתת צ'קים קטנים לכל מי שמצא טעויות בספרים ובמאמרים שלו (2.56 דולרים. שהם, על פי קנות', "דולר הקסדצימלי אחד". הומור של אנשי מחשבים).  מציאת טעויות במאמריו וזכייה בפרסים הקטנים הללו נחשבת מכובדת בקהילת המחשבים האקדמית, אבל החל מ-2008, עקב ניסיון להונאה, הוא כבר לא שולח צ'קים אמיתיים, אלא מזכה את המוצאים בסכום שנרשם על שמם בבנק פיקטיבי שהקים. שמו, אגב, הבנק של סאן סריף.

אז כן. יש לי חלום.
ואם אי שם בעתיד, תשמעו על אומה חדשה שמעולם לא שמעתם עליה, מותר לכם לפקפק מעט.
כי בסופו של דבר, האמת היא בסך הכל מה שמספיק אנשים מאמינים בו.

12 thoughts on “טיול לסאן סריף, או, העולם המופלא של מושגים פיקטיביים (פוסט לאחד באפריל)”

  1. הפוסטים שלך כל מהנים לקריאה ומעוררי מחשבה, שבלתי-נמנע מלהגיע למסקנה שאתה חמוד (:

  2. 1. סן סריף הוא לא בדיוק פונט, אלא תכונה של גופנים, אלו שאין להם "תגים" (משיכה של האות בסוף הכתיבה). המתיחה כולה התבססה על משחקי מילים טיפוגרפיים, וקל לראות זאת במפה, כולל בצורת האיים.

    2. הדוגמא היהודית המפורסמת היא ספר קול דודי, שהמציא ש"י עגנון ו"ציטט" אותו בתוך ימים נוראים. השמועה מספרת שהוא התענג למצוא ציטוטים מהספר בכתבי אחרים. הנה דוגמא אחת:
    http://seforim.traditiononline.org/index.cfm/2007/10/11/Wheres-Shai-Agnon

    1. @רשקולניקוב: צודק. ותודה.

      אם מישהו מכיר עוד דוגמאות, בוודאי שבמקורות ישראליים ויהודיים, אשמח לשמוע.

  3. על כל תגובה טובה שקיבלת , זה אומר שישנם עוד עשרה אנשים שנהנו אך התעצלו לרשום תגובה
    ניסיתי שלא להתעצל ולכתוב שמאוד נהניתי

    כה לחי

      1. איזה מזל שבדמיון יש מקום לכוווולם 🙂 אתה נראה לי איש שליו למדי, אבל אם תרצה להפריך חמידותך הנ"ל, אתה יכול אפילו להכריז עליהם מלחמה!

  4. אמנם באיחור של 3 שנים מכתיבת הפוסט אבל לא מאוחר מדי!
    אם תחליט ללכת על זה, אשמח להשתתף בפרוייקט 🙂

השאר תגובה