פרויקט המודעות העולמי

הנקודה הזו כאן למעלה, היא כנראה אחד מהניסויים המוזרים ויוצאי הדופן ביותר שיצא לי לשמוע עליהם עד היום.
אם תרצו, שטות מוחלטת. אם תרצו, יצוג של המודעות של כל האנושות.

זה מתחיל בשאלה. האם התודעה שלנו משפיעה על העולם? האם אנחנו באמת עוזרים לקבוצה שלנו כשאנחנו מקווים שהפנדל שלה יכנס? האם אנחנו מרפאים מישהו כשאנחנו מקווים שהוא ירגיש טוב יותר? ואם נלך מעט רחוק יותר, האם אנחנו "עוזרים" למטבע ליפול יותר על צד אחד מאשר על האחר, פשוט כשאנחנו מקווים שהוא יפול על צד מסוים?
הקשר שבין תודעה וחומר נראה כמו משהו שנחמד לדבר עליו וקשה לכמת אותו. מדי פעם מגיע איזה מחקר על תפילות שעוזרות לחולים סופניים או שארגונים מביאים לך-תדע-כמה נזירים בודהיסטיים שישבו ויעשו מדיטציה מול איזה איזור קרבות במטרה לשפר אותו, אבל כל הרעיון של מהות התודעה הוא משהו שלא אמור להיות בתוך תחומי הניסוי. או שכן.

אי שם, בבאר שבע, מונח מחשב שעליו רצה תוכנה שכל תכליתה הינה לייצר מספרים אקראיים. התוכנה הזו, ביחד עם עוד 65 תוכנות אחרות, שפרושות ורצות על גבי מחשבים ברחבי העולם, מצרפת ועד אוסטרליה, מפרינסטון ועד סינגפור, הינה חלק מפרויקט המודעות העולמי ((Global Consciousness Project (GCP). הרעיון הינו לשאול האם מצב המודעות של אנשים ברחבי העולם, יכול להשפיע על המציאות. האם דברים "קורים" כאשר העולם נשטף בידיעה עם אסונות, או מרוכז כולו באירוע ספורט עולמי? האם חזה שכולם מרוכזים במשהו מסוים, יש השלכות?
מעל מאה ועשרים התחנות הללו שפרושות ברחבי העולם, מייצרות מספרים שאמורים להיות רנדומאליים לגמרי, כבר עשר שנים, ללא הפסקה. הנתונים הללו נאספים כל הזמן, ומנותחים במטרה לקבוע עד כמה הם באמת אקראיים מבחינה סטטיסטית. הרעיון הוא, שיתכן, אולי, שמצבי מודעות גלובליים, בעיקר עכשיו כאשר העולם הולך ונהפך להיות כפר קטן, יגרמו למספרים ששוטפים בלי הפסקה להפוך להיות – מבחינת סטטיסטית – פחות רנדומאליים מאשר במצב רגיל.

האנשים האחראים על הניסוי הזה טוענים שכבר הצליחו לראות סטיות ברמת האקראיות של המספרים באירועים כמו אסון התאומים, וגם לפני זה, כאשר הפרויקט עוד היה בחיתוליו במשפט סימפסון או בהלוויית הנסיכה דיאנה. יותר מזה, במקרה של אסון התאומים למשל, לא רק שהם זיהו אנומליות במספרים במשך יומיים אחרי האירוע, אלא גם במשך כמה שעות לפני האירוע…
אין לי מושג איך בדיוק מחליטים שמשהו אחד יותר אקראי ממשהו אחר, אבל השיטה פתוחה לכולם באינטרנט, ואם אתם רוצים אתם יכולים לראות את הגרפיים של רמת המודעות העולמית גם באירועים אחרונים כמו המשט לעזה או גמר המונדיאל. כמובן שיש גם מדענים מחוץ לפרויקט שאומרים שמדובר בשטות גמורה. אין באמת אנומליה בנתונים, הם טוענים, ואי אפשר לראות בהם קשר לאירועים גלובליים. הנתונים כולם זמינים למי שרוצה, אז אתם יכולים לבדוק ולהחליט בעצמכם.

והנקודה שלמעלה? הנקודה היא יצוג ויזואלי של החישובים שנעשו על המספרים שמגיעים ברגע זה, או יותר נכון, בדיוק לפני עשר דקות. ירוק אומר שאנחנו בתחום הנורמלי, תכלת וכחול הם סטיה הולכת וגוברת לכיוון אחד, צהוב, כתום ואדום הם סטיה הולכת וגוברת לכיוון אחר. וכמובן שקיימים גם כל הצבעים שבין לבין. אז אפשר לראות בנקודה הזו בסך הכל יצוג של רמת האקראיות של רצף מספרים אקראיים בנקודת זמן אקראית (עכשיו), וגם אנשי הפרויקט עצמו מזהירים מלייחס לה חשיבות מעבר לראוי, שכן המשמעות האמיתית של הניסוי, בעיניהם, הינה רק כאשר עוקבים אחר תוצאותיו לאורך זמן. אבל אתם מוזמנים לבדוק אותה (או את הנתונים השוטפים שעליה היא מבוססת) בפעם הבאה שאירוע חדשותי כלל עולמי יפרוץ, ואולי תגלו, אמ, משהו.

(עדכון קטן: בהודעה באתר שלהם גיליתי שיש כרגע בעיות עם החישוב שעליו מתבססת הנקודה. אבל שמתי אותה בכל זאת. מתישהו זה יתוקן, לא?)

פרויקט המודעות העולמי – בויקיפדיה, ובאתר הרשמי שלהם , במסגרת האתר של אוניברסיטת פרינסטון (זהירות,מוסיקה שמתחילה אוטומטית).
והאמת, אין לי מושג מה אני חושב על זה.

11 thoughts on “פרויקט המודעות העולמי”

  1. גם אצלי היא אפורה.
    ובכל מקרה, זה לא מסתדר עם הדוגמאות שנתת קודם – אם נלך לפי ההתחלה, הרי שאלפי האנשים צריכים להתרכז ספציפית בהזזת אקראיות המספרים.. הרי למה של"מצברוח לאומי" תהיה השפעה על איזה מחשב בבאר שבע? מניחה שברמת מחשבה כלל-יקומית הכל קשור להכל ומשפיע על הכל, אבל זה לא דומה ללקוות שמישהו יבריא [או לקחת פלסבו] ושזה יקרה.

    1. @נמי: יתכן שהייתי מעט לא מדויק בהסבר בפתיחה. הסרטון של הבחור בסוף הפוסט מסביר את זה יותר טוב ממני, כמובן. זה מתחיל מלדבר על כוונה, אבל הרעיון בהמשך הוא שיתכן שלא רק "כוונה" משנה את המציאות אלא שיתכן שעצם הריכוז של הרבה אנשים בדבר מסוים, או בנקודת זמן מסוימת יוצר שינוי. בניסויים שהובילו לפרויקט הזה (שעליהם הוא מדבר בסרטון) ניסו את זה גם כאשר האנשים ה"מתרכזים" היו מודעים לבדיקה באמצעות מספרים רנדומליים וגם כאשר לא. במובן הזה, זה באמת לא כמו אנשים שמתפללים למען מישהו.
      לגבי המיקום גם אפשר להתווכח כמובן. למה באר שבע ולא תל אביב? למה בכלל רק במקומות שבהם בחרו? לא יודע. אוליבגלל שאלו המשאבים הזמינים. אם מישהו רוצה להריץ אחת מהתחנות שלהם הוא יכול להציע את עצמו באתר של הפרויקט.

      אבל למי שמעוניין להבין את הרציונל אני ממליץ לגלוש לאתר שלהם או לפחות לצפות בסרטון פה, שכאמור מסביר את העניין יותר טוב וברור ממני.

  2. פוסט מצויין, תודה.
    המונחים שהם מדברים עליהם, שחלקם מדעים, חלקם פסאודו-מדעיים, וחלקם ניו אייג'ים לחלוטין, מתגבשים בסופו של דבר (בעיני) למן עיסה לא ברורה וחסרת תוקף מדעי. ברור לי שאני שיפוטי כלפיהם, אבל חובת ההוכחה עדיין עליהם, גם מקץ 35 שנים.
    הכנסתי את הדף שלהם למועדפים, ומדי פעם, באירועים גלובאלים בעלי משמעות, אדגום אותו.

  3. הפוסט ממש מעניין,
    אם כי הוא איכשהו הפרוייקט הזה מעלה אצלי את התהייה הקבועה – אין גבול למה שעושים מדענים משועממים…?
    עכשיו רק צריך ליצור איזה אירוע דרמטי ורב משמעות – החתונה של הקלינטונית לא עבדה? מפתיע.

  4. שלום יואב,

    בדיווח שלך הנ"ל על פרוייקט המודעות העולמי, כתבת שיש יותר ממאה עשרים מכשירים הפזורים ברחבי העולם. נראה לי שזו טעות. אמנם נכון שברשימה שלהם רשומים בערך 120 כאלה עם כתובות וכו'. אבל אם תבדוק בעמודה הימנית שם, תמצא שרבים מהם כבר אינם פעילים. בנוסף, בעמוד הראשי של הפרוייקט, רשום באחת השורות שם שיש היום 65 כאלה פזורים בכל העולם.

    הכתובת שלהם: http://noosphere.princeton.edu

    בברכה
    יובל

השאר תגובה