עצות לעצמי הצעיר

הי. מה שלומך?
אם אני לא טועה, אתה חוזר לבית הספר ממש עוד מעט. אתה בטח עסוק בקניית ספרים ומחברות, ומבואס שהחופש נגמר למרות שכבר באמת אין לך יותר מה לעשות בו… אני לא אפריע לך יותר מדי.
פשוט, אם יש לי הזדמנות, אני לא רוצה לפספס אותה. בהיותי אתה, רק גדול יותר ממך (או מבוגר יותר, תלוי איך מסתכלים על זה), נראה שיש כמה דברים שכדאי שתדע מראש. תמיד אנחנו אומרים לעצמנו על דברים מסוימים ש"חבל שלא ידענו אותם כשהיינו קטנים". אז הנה, כמה פרטי מידע ועצות שלמדת לאורך הדרך, מוגשים לך מראש. אני מקווה שהם יגיעו אליך.
בתור מישהו שבעצמו אובד עצות מדי פעם, אני יודע שאף פעם אתה לא באמת יודע את מה שאתה אמור לדעת בזמן, אז החלטתי לשלוח לך את המילים הללו. מי יודע, אולי בזכות זה מחר בבוקר אמצא בתיבת הדואר איזה מכתב עם עצות בשבילי, אולי מאיזה יואב בן 60 שיסכים לתרום לעצמו הצעיר יותר, קצת מזמנו…

  • אתה הולך להשתנות. בהרבה צורות ויותר מאשר פעם אחת. אז אל תחשיב את הדעות או התחושות שלך לגבי דברים בתור הדרך היחידה שיתכן שאי פעם תרגיש. זה רק נראה לנו בגיל הזה שהבנו את העיקרון והשאר זה פרטים. בכל פעם שאתה מתעצבן או מזלזל בתוכך במישהו על דעתו או התנהגותו, כדאי שתדע – מתישהו בעתיד, גם אתה תשנה את שלך.
  • עדיף לא לשרוף גשרים, אבל חשוב כן לשבור שלשלאות. אל  תעשה דברים שאתה לא רוצה רק בשביל להשאר נחמד או כי "לא נעים".
  • רוב הדברים שקורים בבית ספר ובכלל בגיל הזה לא חשובים כמו שהם נראים. תרגע.
  • אל תיתקע על מישהי סתם. תגש אליה ותציע, ככה, בישירות. אם היא תגיד כן, יופי. אם היא תגיד לא, תמשיך ואל תסתכל לאחור. בשום אופן אל תישאר ותחכה למישהי שאומרת "אולי", או שסתם שותקת. זה בזבוז זמן, ומתכון ללב שבור. הלאה.
  • אל תלך לקורס טניס, אתה תפרוק את הכתף.
  • חברים באים והולכים. זה לא אישי, זו דרך העולם. אל תקח ללב.
  • תצטלם יותר. אני יודע שאתה לא אוהב את זה, אבל זה מגניב שיש את זה כשגדלים.
  • לא כל מה שאתה רוצה שיקרה, יקרה בזמן שאתה רוצה. דברים קורים לאנשים שונים בזמנים שונים, וזה נכון יותר ככה. תהיה סבלני.
  • תעשה שטויות מדי פעם, זה מחייה.
  • נסה מאכלים חדשים. יש משהו דבילי בלגלות בגיל 32 שאתה אוהב לאבנה עיזים, נגיד.
  • העולם לא סובב סביבך. ואני לא מתכוון לומר בזה שאתה לא חשוב, אלא שלא כולם מסתכלים עליך, בוחנים אותך ובודקים אותך. אנשים עסוקים לרוב בעצמם יותר מדי מכדי לתת לך ציונים על התנהגות טובה.
  • ישנם כמה חבר'ה בבית הספר שאתה חושב שהם מטומטמים. הם אכן מטומטמים, ואין סיבה לשים אליהם לב.
  • פרגולה זה הגגון שעשוי מעץ. פרבולה זה משהו במתמטיקה. עכשיו אתה סגור על זה.
  • כשאתה אוהב מישהו/י תגיד את זה, תראה את זה ותבלה זמן איתם. זה נכון  לחברים ולבני משפחה כאחד.
  • אם יש בפניך אופציה לצאת עם חברים או להפגש עם מישהי, לך עם המישהי.
  • אנשים לא משתנים עקב שיחות, דיונים ונימוקים. אנשים משתנים עקב חוויות שהם עוברים. אם אתה רוצה להתפתח ולהשתנות, צא לעולם, אל תשב ותנהל עליו דיונים, ואם אתה רוצה לשנות את דעתו של מישהו, גם כאן, דיונים ודיבורים בעיקר יעזרו לך להרגיש רהוט, לרוב לא הרבה יותר מזה.
  • פחות טלויזיה, פחות מחשב, יותר חיים.
  • כתוב הרבה, כבר מעכשיו. לא רק סיפורים וקטעים. כתוב יומן, אינעל רבק, אני רוצה לדעת מה קרה.
  • קרא פחות ספרי מדע פופולרי ויותר ספרי הרפתקאות.
  • למד לגהץ, לבשל ולחזר בשלב מוקדם ככל האפשר.
  • זה לא שיש "חיים נכונים" נסתרים שכאלה שאתה אמור לגלות ולחיות. חיים זה דבר שנבנה, לא שמתגלה. אתה לא "מגלה במה אתה צריך לעבוד" או "מוצא את אהבת חייך" או "נתקל בחלומך". אתה מחליט במה אתה רוצה לעבוד, בוחר את אהבת חייך וחולם מה שאתה בוחר לחלום. בבקשה, תתחיל להתרגל לרעיון מעכשיו, כדי שאולי עד שתגיע לגיל שלי זה כבר יתפוס.
  • כשאתה בוחר משהו, שים את הדגש בתחושות שלך על מה שבחרת, לא על שאר האפשריות שהנחת בצד.
  • קח לפעמים צעד אחורה ותסתכל על החיים שלך מהצד. עשרה צעדים אחורה, אפילו. תכלס, החיים שלך טובים יותר משל 99 אחוזים מבני האדם שחיים וחיו על פני כדור הארץ. אתה יכול לבדוק חמש מאות שנה אחורה או חמשת אלפים קילומטרים דרומה. 99 אחוז. אז תרגע.
  • אמונה ואהבה אינן מסקנות. הן חוויות.
  • כנס לחנויות מוסיקה ובקש מהמוכר קלטות ש"יעיפו לך את המוח". תשתמש במושג הזה, באמת. ותראה איזה דברים מדהימים תגלה.
  • אתה יכול יותר ממה שאתה חושב. אבל לא תגלה את זה בלי לנסות.
  • אתה יכול לדחות את הטסט לרישיון באיזה שנה.אחרי הגיוס לא יהיה לך זמן לנהוג, בכל אופן.
  • החיים לא מתחילים "עוד מעט", באיזו נקודת זמן עלומה שתיכף מגיעה. זה לא שעכשיו ההכנות ותיכף מתחיל הדבר האמיתי. החיים לא מתחילים כשמתחילים את התיכון, או כשמסיימים תיכון, או בגיוס, או בשחרור, או בכל נקודה שרירותית שעד אליה אפשר לחכות. החיים כבר התחילו. הם קורים לך ממש עכשיו. חיה אותם.
  • ותוצאות הגרלת הלוטו ב 03/06/2000 היו 9,15,16,18,25,27 והמספר הנוסף 4.

[ואתם מוזמנים גם להוסיף תובנות שהייתם רוצים שעצמכם הצעיר ידע]

11 thoughts on “עצות לעצמי הצעיר”

  1. הדפסתי להראות טינאייג'רים שאצלנו.

    מוסיפה:

    – חבר'ה שנמצאים ביחד לא דוקא נהנים במיוחד דוקא כשאת לא איתם. גם הם לפעמים סתם משתעממים.
    – אם הוא לא מתקשר, כנראה הוא לא מעונין. ואם הוא יתקשר ולא תעני והוא כן מעונין הוא ינסה שוב. אין מה לשבת על הטלפון ואפשר ללכת לשרותים.
    – דחוף לך דבר איתו? תתקשרי אליו את. כן כן.
    – הכל נהיה יותר נסבל אחרי גיל 15. לא מבחוץ, מבפנים.
    – לילות שישנת בהם בחוץ תזכרי הרבה יותר מאשר כל לילה אחר בחיים.
    – ולילות שלא ישנת בהם בכלל – גם.
    – תשמרי על הגוף שלך. למרות שכרגע זה לא נתפס, עם הברכיים האלה את תלכי ותעמדי כל שאר החיים, שימשכו עוד המון זמן!
    – אם את רוצה לעשות קרחת, ממש עדיף ב- 10 שנים הקרובות. אח"כ זה יראה הרבה פחות מגניב.
    – אני כל כך מרוצה מזה שאת לא עושה פירסינג וקעקועים שאח"כ אצטרך להתקע איתם!
    – את עוד תאהבי את האחים הקטנים והכל כך מעצבנים האלה. כשהם יגדלו הם ממש ישתפרו.

    יש עוד. בלי סוף. אני לא רוצה להציף פה.

  2. יצא לי לחשוב על זה לא פעם…
    הייתי מאמצת כמה מהעצות המוצלחות שלך וכתוספת לעצמי הייתי מוסיפה:

    בניגוד למה שנראה לך, לפעמים זה לא כזה רע להיות חלק מהעדר… סתם עוד כבשה מטומטמת. למעשה, עכשיו זה ה-זמן להיות מטומטמת – תני לטמטום שבך לשגשג.

    ואם זה נשמע הזוי/לא קשור/פסיכוטי (נראה לי שזה כך ובכל זאת די הרבה אנשים מבקרים כאן…:) ) אני מאשימה את המבחן המתקרב בפסיכיאטריה.

  3. וואו! מקווה להפנים חלק מהדברים כדי שלא אתחרט כשאגיע לגילך.
    עזרת למתבגרת בת 16 😉
    ד"א אתמול קניתי את הספר החדש שלך, מחכה לשבת לקרוא אותו, הוא נשמע טוב!
    בהצלחה בהמשך!

  4. ענק. ממרומי גילי שיכול להיות אמא של הצעיר, כל מילה פה בסלע.
    והאני הצעיר הזה לא מוגבל בגיל. הוא מתאים גם להורים של הצעירים . זה קצת מפחיד לגלות את זה. גם בגילנו יש שחושבים שהחיים עוד לא התחילו .
    אינטליגנציה רגשית ורמת מודעות אדירה של כותב הרשומה. אשלח קישור לאחי .

השאר תגובה