RSSיולי 18 2010
כמו מי את/ה כותב/ת?
אם אי פעם תהיתם האם הסגנון שלכם מושפע או דומה לסופר מסוים, כנראה ש I Write Like הינו השירות בשבילכם.
הרעיון הוא לתת קטע שכתבתם (באנגלית), רצוי לפחות כמה פסקאות, והאתר "ינתח" את הכתיבה שלכם מבחינת סטטיסטית ויגיד לכם כמו איזה סופר מפורסם במאגר אתם כותבים.
לאחר שתכניסו את הקטע , תקבלו תוצאה שאותה תוכלו להציג לראווה (ועל הדרך לעשות פרסומונת רטנה ולא מזיקה לאיזה מעבד תמלילים).
אין לי מושג איך זה עובד, או מי הסופרים שבמאגר, וסיפורים שונים שכתבתי נתנו שמות שונים ולא קשורים (מארתור סי. קלארק, דרך ג'ונתן סוויפט ועד ג'יימס ג'ויס(!?)), אבל בערך מיליון וחצי אנשים כבר ניסו, ותמיד נחמד לשמוע שאתה דומה למישהו מוצלח, אז למה לא אתם? (והאמיצים מוזמנים לספר מי יצא להם…)
אלמור לאונרד הוא סופר ותסריטאי אמריקני אשר מתמחה בעיקר בספרי מתח ופשע למיניהם. הוא ידוע לרוב בסגנון ריאליסטי ומלא בדיאלוגים. "אם זה נשמע כמו משהו ...
השלב שבו כתיבה הופכת להיות משהו משמעותי בחייך הוא חלק מתהליך התבגרות, אבל רק כאשר אתה מכריח את עצמך לקפוץ פנימה ולשקוע במי הכתיבה עד צוואר, ...
את הסיפורים הראשונים של "לתת לה את הירח" כתבתי, אם זכור לי נכון, בצבא. אני זוכר לילות שבהם אני יושב וכותב לבד במשרד בחושך, מעביר את משמר ...
כשהכנסתי ציטוט של ג'ויס יצא שזה דומה למרגרט מיטשל(מי זאת?) כשהכנסתי ציטוט של האחרונה יצא שזה דומה לפרנק באום (?). ככה שהאמינות מוטל בספק
@אודי: הממ… מיטשל אני חושב כתבה את "חלף עם הרוח" ובאום כתב את "הקוסם מארץ עוץ". אין לי מושג איך הם יכולים להיות קשורים לג'ויס…
ניסיון מעניין.
משה קופל מאוניברסיטת בר אילן מתעסק עם זיהוי ממוחשב של טקסטים. יש לו כמה וכמה תוצאות מעניינות, ראה כאן:
http://u.cs.biu.ac.il/~koppel/Publications.html
לגרסה מפושטת של האלגוריתם לזיהוי גברים/נשים, נסה כאן:
http://bookblog.net/gender/genie.php
זה מרתק.
ניסיון ראשון – ג'ויס.
ניסיון שני – נבוקוב.
אחת הביקורות החוזרות על עצמן לגבי הכתיבה שלי היא שהיא מאד "נשית", אבל לפי האתר, לא בהכרח.
ודגמתי עם קטעים שונים מתקופות שונות, זה לא מדגם סטיסטטי, עדיין מעניין.
תודה לך.
@רשקולניקוב: מאוד מעניין. יתכן שלמדתי אצלו? אולי. השם מצלצל לי מוכר.
@שלומית: גם לי יצא על אחד נבוקוב! היי פייב!
היי פייב אינדיד!
הכנסתי שני קטעים שאותם המצאתי על המקום, התשובה הראשונה ג'ויס והשנייה Bram Stoker (מי?), על הקטע הבא:
There is no place like home said the tough guy who sat in the corner of the diner to the sad-looking waitress who came over to this booth and poured him the shitty coffee of the mid-west. Without thinking twice he leaned over to her and kissed her, expecting her to kick his balls right there on the spot. But, to his surprise, she sucked in his lips and gave him a dreamy look. xxx
@מרב: נראה לי שכבר די ברור שלא מדובר במשהו שכנראה באמת בודק כמו שצריך…
ובראם סטוקר, מסתבר, הוא זה שכתב את "דרקולה". אז אולי ג'ויס מתאים למשפט הראשון וסטוקר למשפט האחרון…
אה, לא (-: חבל.
אגב, אחרי שניסיתי ללא הצלחה לכתוב בסגנון של המינגווי, החלטתי לבדוק אם המינגווי כותב בסגנון של המינגווי (אליבא דה התוכנה הזו). ותנחשו מה? התוכנה התעקשה שהוא כותב כמו – קורט וונגוט (-:
@מרב: גדול. אגב, יהיה מעניין לקחת טקסטים ולראות האם הקישור שרשקולניקוב הביא כאן בתגובות, שאמור לזהות כתיבה "נשית" ו"גברית" באמת עובד.
מעניין אם גם בספרות אפשר לזהות בין טקסט נשי לטקסט גברי בצורה כזו. מה קורה למשל כשלוקחים טקסט שכתב סופר גבר, אבל בתור מונולוג של אשה? איי וונדר…
זה קורה די הרבה – ככה בלי מאמץ, דוד גרוסמן ניסה כמה פעמים לכתוב כמו אישה וזה יצא קצת מביך.
עמוס עוז בקופסא שחורה לא מייצר אישה אמיתית במכתבים שהיא כותבת, שמעון אדף די הצליח בפנים צרובי חמה (למעט הפוליטיקה המעייפת) ואני לא אובייקטיבית.
@שלומית: ברור לי שזה קורה. מה שעניין אותי זה איך התוכנה המנתחת שהביאו כאן בתגובות תבין את הטקסט הזה. כטקסט של גבר או של אשה. בהנחה שהיא מצליחה באמת להבדיל, כמובן…