מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?

אנשים רבים שנמצאים בפתחו של הליך גירושין, שואלים את עצמם מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה?

כדאי לדעת שבשתי הערכאות מתנהלים דיונים סביב אותן הסוגיות, אך הן נובעות מתוך ראייה משפטית שונה ולא מספקות שום יתרון חד משמעי לאחד המינים.

 

סמכות בית הדין הרבני

בית הדין הרבני דן בענייני נישואין וגירושין של יהודים, כאשר בני זוג שחתמו על הסכם נישואין, יוכלו להגיש בקשה בהסכמה לגירושין ולהסדיר את הגט בבית דין זה בלבד.

 

סמכות בית המשפט למשפחה

בית המשפט דן בסוגיות שנוגעות למעמד האישי בתא המשפחתי: סכסוכים, קטינים, מזונות, חלוקת רכוש, משמורת וגם התרת נישואין או גירושין בדתות אחרות (לא יהודים).

 

ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה

ישנו הבדל בסדרי הדין ובאופן השיפוט שלהם בכל אחת משתי הערכאות: בית הדין הרבני דן על פי דין אישי = הדין הדתי. בית המשפט למשפחה הוא ערכאה שיפוטית שמתנהלת על פי המשפט האזרחי במדינת ישראל.

 

אז מה בכל זאת משותף?

כל דיון שיש לגביו מחלוקת כמו למשל משמורת ילדים וזמני שהות, מזונות אישה וחלוקת רכוש, מתקיים תחת סמכות מקבילה בכל אחת מהערכאות השיפוטיות. במילים אחרות – את הדיונים בנושאים אלו אפשר לבצע בשני בתי המשפט לבחירת הצדדים.

 

מירוץ הסמכויות בין הצדדים

כשמתקיים סכסוך בין בני הזוג, כל אחד מהם ירצה להשיג יתרון על הצד השני ולהגיש ראשון את התביעה, לערכאה שנוחה לו יותר. אם הבעל לדוגמה הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך בה את סוגיית המשמורת, האישה תאלץ להישפט באותו דין וכך תימנע ממנה האפשרות לדון במשמורת בבית המשפט למשפחה.

יחד עם זאת, לא תמיד זה משנה מי מהצדדים הגיש ראשון את התביעה, אלא משנה מי מהערכאות החליטה ראשונה מי מהן דנה בנושא. חשוב לדעת שבין בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה מתקיימים לא מעט דיונים מורכבים לגבי סמכות השיפוט בסוגיות מסוימות. כל ערכאה יכולה לפסוק נגד הסמכות של רעותה, אך יש ביניהן עיקרון של כיבוד הדדי.

 

בין הדין הרבני לגברים, בית המשפט לנשים?

הרבה אנשים מאמינים שנשים יעדיפו לתבוע בבית המשפט, בעוד שלגברים כדאי לתבוע בבית הדין. אלא שבשטח הדברים לא תואמים את הקביעה הזו ולמעשה, אין לאף צד יתרון ברור כפי שמשתקף מהדוגמאות הבאות:

1. כל תביעה כרוכה בבית הדין הרבני מחייבת עמידה במבחנים מצטברים שמוכיחים את הכנות והיושרה של התובע. אם הוא נכשל במבחנים אלו, תביעתו תידחה והכריכה תעבור לדיון בבית המשפט למשפחה.
2. בגידה של הבעל באשתו תאפשר לבית הדין הרבני לדרוש בתשלום הכתובה כלפיה ולעתים גם פיצויים עבורה.
3. אישה שפונה לבית המשפט למשפחה ומתברר שהיא מסוגלת להשתכר עצמאית למחייתה, עשויה לגלות שלא ייפסקו לה דמי מזונות.

 

בחירה בבית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה תמיד תלויה ברצון האישי, אבל בעיקר בנסיבות המקרה לגופו. בשתי הערכאות מתקיימים הדיונים ברצינות ובכובד ראש ולכן חשוב להיעזר בעורך דין מיומן שידע היכן לתבוע כדי לנקוט במהלכים ולנהל אותם באופן המוצלח ביותר. לחצו כאן לפתיחת תיק גירושין ופגישה מקצועית בנושא.